אור לקוריאנים - ביקור מורים מקוריאה בישיבה

 

אור לקוריאנים
מאת אנשיל פפר
התלמידים הקוריאנים מצטיינים, הישראלים לא - כפי שהתברר שוב השבוע. ובכל זאת באו באחרונה כמאה מורים מדרום קוריאה ללמוד ממערכת החינוך המקומית. בעיקר התעניינו האורחים בשיטות יהודיות לגידול גאונים
מורים קוריאנים בביקור בישיבת "תורה ומדע" בירושלים. מסורת קונפוציאנית ובגרות תחרותית
תצלום: אייל ורשבסקי/באובאו

דווקא בשבוע שמערכת החינוך שוב עסקה בציוני המיצ"ב הנמוכים של תלמידי ישראל, מסיימים 32 מורים מדרום קוריאה קורס של שלושה שבועות שבו למדו ממערכת החינוך הישראלית.

התלמידים מקוריאה הגיעו למקום הראשון במדעים במבחני PISA הבינלאומיים. אותם מבחנים שהתלמידים הישראלים הגיעו בהם רק למקום ה-33, הרחק מאחורי שאר המדינות המפותחות. ואף על פי כן, כמאה מורים מקוריאה באו לארץ, בעיקר כדי ללמוד כיצד מתמודדים בישראל עם חינוך ילדים מחוננים. השבוע השלימה את הקורס הקבוצה השלישית מתוכם.

זו לא הפעם הראשונה שמורים קוריאנים באים להשתלמויות בארץ; בשנים האחרונות הם באו ללמוד כיצד מלמדים כאן טכנולוגיה ואיכות הסביבה. אולי זאת דווקא אחת הסיבות להצלחה שלהם: הצמא שלהם ללמוד ממקומות אחרים והנכונות להשקיע ולשלוח לשם כך מאות מורים אל קצה העולם.

קלות ראש אינה בשום פנים מסימני ההיכר של ההשתלמות. במשך ההרצאות המורים הקוריאנים, שרובם הגדול אינם דוברים אנגלית, רכונים קדימה לשמוע כל מלה של המתרגמת, מסכמים את הנאמר במחברות או במחשבים ניידים, חלקם אף מתעדים את הדברים במצלמות וידיאו.

הקבוצה שבאה מהעיר בוסאן, השנייה בגודלה אחרי סיאול, מורכבת ממורים למגוון של מקצועות. חולשים עליה שני מפקחים, המקפידים על העמידה בזמנים ועל המשמעת של המורים. ההייררכיה ברורה. אחרי ההרצאות הם מנהלים בינם לבינם דיונים בקוריאנית שבהם מסכמים את הלקחים מההרצאה. לכולם ברור שלא מדובר בנסיעת כיף או איזו השתלמות איזוטרית. הקוריאנים ממוקדים, יודעים בדיוק אילו מטרות באו להשיג.

את הקורס מארגן מרכז עפרי, המקיים השתלמויות בחינוך למשלחות מרחבי העולם. מנהלות אותו במשותף היחידה לקשרי חוץ של משרד החינוך והמחלקה לשיתוף פעולה בינלאומי של משרד החוץ. כמו פרויקטים אחרים שמשרד החוץ יוזם ברחבי העולם, המטרה כפולה: לסייע למדינות אחרות ולעשות יחסי ציבור למדינת ישראל. רוב הקורסים מועברים לאנשי חינוך ממדינות מתפתחות ומתקיימים במימון ממשלת ישראל. קוריאה העשירה משלמת את מלוא העלויות. ויש כבר מחשבות להרחיב את התוכניות ובשלב הבא להביא לארץ גם תלמידי תיכון עם מוריהם כדי לראות כיצד מלמדים אותם של"ח, הלוא הם לימודי שדה-לאום-חברה.

בקרב ראשי מערכת החינוך בקוריאה התחדדה בשנים האחרונות ההכרה שלמרות ההישגים במבחנים - המקום הראשון במדעים והמקום השלישי במתמטיקה בדירוגי PISA - ההתגייסות הלאומית האדירה שנדרשה שם ב-50 השנים, לבניית כלכלה משגשגת, גבתה מחיר כבד: תלמידי בתי הספר נהפכו למעין רובוטים צייתנים ואיבדו את חדוות הלימוד ואת היכולת לחדש ולגלות יצירתיות. "יש שני גורמים לבעיות אצלנו", מסביר או איל-הוואן. "הראשון הוא המסורת הקונפוציאנית, שלפיה התלמידים חייבים להיות כנועים למורה ורק להקשיב מה יש לו לומר. השני הוא מבחן הבגרות בקוריאה, שהוא תחרותי מאוד; אם תלמיד רוצה להתקבל לאוניברסיטה יוקרתית, הוא חייב ללמוד לקראתו בעל פה כמויות חומר אדירות".

"הם רואים בישראל את המקום שאפשר ללמוד ממנו כיצד להכניס יצירתיות לתוך החינוך", מסבירה יהודית רוזנטל, מנהלת התוכניות של מרכז עפרי, "את היכולת לתת לתלמידים להתקדם גם בדרך שלהם".

רוזנטל חושבת שלמרות התוצאות העגומות במבחנים, לישראל יש הרבה מאוד להציע, גם למדינות מתקדמות בתורות חינוכיות. "הרבה רעיונות חינוכיים, שבארצות אחרות מדברים עליהם במונחים תיאורטיים, מיושמים כאן כבר בהרחבה בשטח. למשל, חינוך קהילתי או עניין הפנייה לאינטליגנציה הרגשית של התלמיד". אחרי שכבר ליוותה לא מעט קבוצות של אנשי חינוך קוריאנים שבאו לארץ, הגיעה למסקנה ש"הקוריאנים אולי מובילים במתמטיקה, אבל לא הייתי רוצה להיות תלמידה בקוריאה".

במובנים רבים, מערכות החינוך של קוריאה ושל ישראל מתקיימות בעולמות אחרים. "באחת ההרצאות עסקנו בשאלה כיצד ללמד ילדים מחוננים בעלי לקויות למידה", מספרת הד"ר יפה גב, מנהלת מרכז עפרי, הממונה במשרד החינוך על קשרי חוץ, "ורק בשלב מתקדם הבנו שהם לא קולטים כיצד אפשר בכלל להתייחס לילד בעל ליקויי למידה כמחונן. מבחינתם, זה לא קיים". לדברי אחד המורים האורחים, מה דונג-הו, "המורים כאן בישראל סובלנים מאוד. בקוריאה, כשתלמידים מדברים ביניהם, המורה מיד גוער, ואם הם ממשיכים, הוא מכה אותם במקל. אצלנו זה מותר".

הדברים אולי יפתיעו מורים ישראלים הרגילים לשדה הקרב היומי הקרוי כיתה, אבל או היל-וואן מתאר את מערכת היחסים בין מורה לתלמיד בישראל כ"שילוב בין משמעת לחופש. המורים כאן יודעים ליצור אינטראקציה דו-כיוונית עם התלמידים".

אולי הסיבה שהם כל כך מתרשמים מהמורים והתלמידים הישראלים היא שבשלושת השבועות שלהם בארץ רואים המורים הקוריאנים את הקצפת של המערכת. את הקמפוס המרהיב של התיכון לאמנויות ומדעים בירושלים ואת ליאו בק בחיפה ותוכניות למחוננים באוניברסיטת תל אביב ובמכון ויצמן.

בקוריאה הועבר לפני שנתיים חוק מיוחד לקידום מחוננים, הקובע כי יש להתאים את כל מקצועות הלימוד לילדים אלה. המטרה הרשמית של שלוש הקבוצות שבאו בחודשיים האחרונים היתה לנסות ללמוד מישראל כיצד ליישם מדיניות ארצית לחינוך מחוננים.

מתברר שלא רק ההצלחות של ישראל בתחום משכו אותם דווקא לכאן. יש סיבה עמוקה יותר. "הקוריאנים משוכנעים שכל יהודי הוא גאון מהלך על שתיים", מסבירה רוזנטל. האמונה הזאת כנראה מושרשת היטב בתודעת הקוריאנים, גם בקרב המשכילים שביניהם. "באחת הקבוצות שבאו מקוריאה", מספרת הד"ר גב, "היה שר המדע לשעבר, שאחרי אחת ההרצאות אמר שהוא 'רוצה לראות את הקוריקולום שבאמצעותו מלמדים את האמהות היהודיות כיצד לגדל ילדים יהודים גאונים'. והוא פשוט לא האמין לנו כשאמרנו לו שאין דבר כזה. הוא כנראה חשב שאנחנו שומרים את זה בסוד". בקבוצה אחרת חקרו המורים שוב ושוב את אנשי החינוך הישראלים, אם יש קשר בין לימודי התורה והתלמוד לגאונות של היהודים.

ההתפעלות הזאת מהגניוס היהודי בלטה מאוד בביקור שקיימו ביום שני השבוע בישיבת "תורה ומדע" בירושלים. בישיבה התיכונית, שהוקמה לפני שבע שנים בקמפוס מכון לב - בית הספר הגבוה לטכנולוגיה, לומדים מכיתות ט' עד י"ב 120 נערים שבאו מבתי ספר דתיים בכל רחבי הארץ, בהם לא מעט בני עיירות פיתוח, ואובחנו כמחוננים. בנוסף ללימודים תורניים בבוקר ובערב, הם לומדים תוכנית מוגברת של מתמטיקה ופיסיקה, עושים את רוב בחינות הבגרות כבר בכיתה י' ועד סוף הלימודים מספיקים לצבור נקודות זכות אקדמיות לקראת תואר כמהנדסי היי-טק.

לא ברור ממה התרשמו האורחים יותר בביקורם בכיתה י"א: מכך שהמתמטיקה שנלמדה היתה ברמה של שנה שנייה באוניברסיטה בקוריאה, או שהתלמידים לא חששו להיכנס לתוך דברי המורה ולהקשות בשאלות.

מה דונג-הו מסביר שבבתי הספר בקוריאה אין מערבים בשום צורה את הדת בלימודים, מתוך הנחה שמדעים מדויקים עומדים בסתירה לאמונה דתית. "מצד שני, אנחנו יודעים שבישראל החינוך מבוסס גם על תרבות והיסטוריה", הוא מסביר, "וגם אני, כנוצרי מאמין, הייתי רוצה לבסס את שיטות החינוך שלי על עקרונות דתיים. פה אנחנו רואים שזה לא צריך להתנגש ושיש אינטראקציה בין שני הגורמים".

הסתירה בין הדת למדע העסיקה מאוד את הקוריאנים, שהרבו לשאול על כך במשך הביקור. שאלותיהם קלעו למסר שניסה להעביר לאורחים ראש הישיבה, הרב עמוס קליגר. "אנחנו מדגישים כאן", הוא אמר, "שהדת הישנה כביכול היא לא דבר שעומד בסתירה למדע המתחדש, ושהמסורת חיה בשלום עם המחקר המדעי". קליגר גם מדגיש לאורחיו שקידומם של תלמידים מחוננים אסור שיתרחש רק בין ארבעת קירות הכיתה, תלמידיו לוקחים חלק גם בפעילויות של תרומה לקהילה בשכונות מצוקה בירושלים. ואף על פי שהם לומדים במסלול עיוני, כל תלמיד נדרש גם להביא את הלימוד התיאורטי לידי מעשה ולהכין פרויקט טכנולוגי.

כל משתתף קוריאני, שנשאל על רשמיו מהביקור במערכת החינוך הישראלי, חוזר בדיוק על אותם ביטויים שמן הסתם שיננו בדיונים הפנימיים. המורים הישראלים הם "סובלנים", "פתוחים" ו"מלמדים מתוך להט". "לפעמים בסוף קורס", מספרת הד"ר גב, "בדברי הסיכום הם מהללים ומשבחים את מערכת החינוך שלנו ואנחנו מסתכלים על עצמנו ושואלים: אנחנו באמת כאלה?"

 12/02/04

Logo