לימודי תורה ומדע

 ברצוני להרחיב לפניכם דברים שנאמרו ע"י פרופ' זאב לב בעצמו במפגש הפתיחה של מכון לב בסוף שנת תשכ"ט (הלימודים במכון החלו מיד אחרי החגים בתש"ל). הוא הביא את הפסוקים מפרשת שמות (פרק ג ב'-ד') על משה בסנה:

...וירא והנה הסנה בוער באש והסנה איננו אוכל. ויאמר משה אסורה נא ואראה את המראה הגדול הזה, מדוע לא יבער הסנה. וירא ה' כי סר לראות, ויקרא אליו א-לקים מתוך הסנה...

אמר פרופ' לב:

ה' ראה שמשה הולך לראות מה קורה שם בסנה, ורק אז א-לקים קורא אליו. זה מדהים, המסקנה הפשוטה שאם משה לא היה סר לראות את המראה המיוחד של הסנה הבוער, הקב"ה לא היה קורא אליו! ללמדנו שרק איש כזה שמתפעל מתופעת טבע יוצאת דופן, וניגש לבדוק אותה מקרוב, מתוך רצון להבין אותה – הוא הראוי להנהיג את עם ישראל. אדם אחר, שהיה אומר לעצמו "מעניין מאד, אבל יש לי דברים אחרים לעשות היום" הקב"ה היה נותן לו להמשיך בדרכו, אין לאדם כזה הסקרנות האינטלקטואלית הדרושה. המשמעות הברורה היא, שהקב"ה מצפה מאתנו להתבונן בטבע, להתעניין בהויות העולם הסובב אותנו, ולחקור את תופעות הטבע שהוא ברא. ומכאן, שללמוד מדעים - זו זכות בעלת משמעות דתית גדולה.

 

הרלב"ג – רבי לוי בן גרשון - ראשון ידוע שחי לפני כ-700 שנה באיטליה, למד מדעים ופילוסופיה, וכתב חיבורים פרשניים מוסריים והלכתיים חשובים. בפרשת שמות, תועלת ו', על משה במעמד הסנה, הוא כותב: "... שראוי לאדם להסתכל בחקירת סיבות הדברים הנמצאים, לפי מה שאפשר לו, ולא יקצר בזה, כי בזה האופן יעמוד על חכמת ה' יתעלה ... הלוא תראה, כי משה רבינו עליו השלום תיכף שראה זה העניין הזר, והוא- היות הסנה בוער באש והסנה איננו אוכל – התעורר לסור ולראות אותו, כדי שיעמוד על סיבת זה העניין. וזה ממה שיורה שכן היה מנהגו, רוצה לומר שכבר היה משתוקק לדעת סיבות הדברים לפי מה שאפשר, ולזה הגיע לזאת המדרגה הנפלאה שהגיע אליה."

 

הרלב"ג אומר לנו כאן שאדם צריך להתבונן ולחקור את תופעות הטבע ככל שנוכל, כי כך נוכל לעמוד על חכמת הבורא. וממה שמשה התעורר לסור לראות את המראה המוזר של הסנה הבוער, מזה אנו למדים שכך היה נוהג לנסות להבין סיבתם של דברים, ומשום כך הגיע למדרגה הגבוהה שאליה הגיע.

 

הקב"ה פוגש את בני האדם באופן ישיר רק במקרים ספורים בעולם הזה. אך כל אחד מאתנו יכול לפגוש את גדולת הקב"ה וחכמתו ככל שנירצה, וככל שאנו מסוגלים לכך, על ידי עיסוק במדעי הטבע.

במונח "עיסוק" – כוונתי ללימוד מדע, למחקר מדעי, ולפיתוח יישומי. בכך – לא רק שנחכים בעצמנו, ונכיר את חכמת הבורא יתברך, אלא בנוסף גם נקדש שם שמים ברבים.

 

האם יש מטרה נעלית מזה?

 

פרופ' יוסף בודנהיימר

נשיא בדימוס מרכז אקדמי לב, ידיד הישיבה

המחבר היה ממייסדי "מכון לב" בשנת תשכ"ט (1969), הקים את מעבדות הפיסיקה במכון, וכאיש סגל המכון הוא לימד ועסק במחקר יישומי ובפיתוח תעשייתי. עמד בראש המחלקה לאלקטרו-אופטיקה מתשמ"א עד תשמ"ט, ואז התמנה לרקטור המרכז האקדמי לב. כעבור 4 שנים (1993) נבחר לנשיא המוסד, תפקיד בו כיהן במשך ארבע תקופות מינוי, עד סוף שנת תשס"ט (2009). בתקופת נשיאותו הוקמה ישיבת תורה ומדע.