חייל שפר הופעתך / לפרשת קדושים

פרשת קדושים גדושה במצוות בכל הכוונים, בין אדם לחברו, בין אדם למקום וגם בין אדם לעצמו. בשביל חלק ניכר של המצוות האלה מוסיפה התורה ביטוי מהסוג "אני ה' ", לומר שאפילו אם אתה לא מבין את טעם המצוה, תקיים אותה. הרי כלֹא מַחְשְׁבוֹתַי מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם וְלֹא דַרְכֵיכֶם דְּרָכָי נְאֻם ה' (ישעיהו נה,ח), בני אדם לא יכולים לרדת לסוף דעתו של הבורא. 

 בין הדברים שהתורה אוסרת נמנים מעשים שלהרבה אנשים  נראים כפשוטים, והאופנה כאילו מחייבת. יש מגלחים את פאת ראשם ו\או צובעים את שערם, גברים לובשים בגדי נשים ונשים לובשות בגדי גברים, ולא נדבר על כתובות קעקע. כל זה מוזכר בתורה כניגוד למצוה וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים (ויקרא יא,מד – וגם כ,ז). יתכן שאנו לא מבינים את פשר המצוה, אבל זאת מצוה. 

אנחנו לא הבעלים של הגוף שלנו, הוא נמסר לנו בהשאלה לזמן מסויים. צריך לשמור עליו, כי יום  אחד, אחיר מאה ועשרים שנה, נזדכה עליו. 

 ר' אהרון מברצלונה אומר בספר החינוך שאיסור הקפת פאת הראש (דהיינו גילוח שלם של פאות הראש) הוא כי זה מנהג של כמרי עבודה זרה, וכך עשו לכבוד האליל שלהם. אמנם הדבר כתוב לשון עבר, אבל הוא קיים עדיין היום בדתות שונות, במזרח ובמערב. רצון ה' הוא להבדיל אותנו ממנהגי הגויים כולם. לא רק מהמנהג האכזרי שהיה נפוץ להקריב קרבנות אדם, להעביר בנין ובנות באש למולך, ועוד מראין בישין ר"ל:  לֹא יִמָּצֵא בְךָ מַעֲבִיר בְּנוֹ וּבִתּוֹ בָּאֵשׁ קֹסֵם קְסָמִים מְעוֹנֵן וּמְנַחֵשׁ וּמְכַשֵּׁף (דברים יח,י). כל זה כי כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַה' אֱ-לֹהֶיךָ וּבְךָ בָּחַר ה' לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה מִכֹּל הָעַמִּים אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. לצערי יש המבינים את הכינוי עַם סְגֻלָּה כיהיר, כמבטא עליונות המבזה את הזולת. ההיפך הוא הנכון. סגולה היא משהו קטן וחביב (כך כותב ראש"י בפר' יתרו), המסוגל להיות דוגמא לאחרים. לא נרוץ אחרי כל האופנות המוזרות. בסופו של דבר הן חולפות, ואחת התוצאות של החילוף המהיר היא גם לבזבז את כספם של הנוהרים אחריהן.

 תרשו לי לסיים בעוד אופנה מוזרה בעיניי: על המצורע כתוב (ויקרא יג,מה) וְהַצָּרוּעַ אֲשֶׁר בּוֹ הַנֶּגַע בְּגָדָיו יִהְיוּ פְרֻמִים וְרֹאשׁוֹ יִהְיֶה פָרוּעַ. מצד אחר מי שאבד קרוב (לא עלינו ולא עליכם) קורע את בגדיו. ודי לחכימא ברמיזא. עם ה' הוא דוגמא, לא דוגמן. דוגמא לרמה רוחנית עליונה, דוגמא ליחסים תקינים בין אדם לחברו, וליושר ולענווה. הופעת עם ישראל יפה ונקייה, בלי רבב על בגדיו. עַם זוּ יָצַרְתִּי לִי תְּהִלָּתִי יְסַפֵּרוּ (ישיעהו מג,כא). בכל סיפור יש מילים, וגם דברים הנאמרים בלי מילים. אז, חייל שפר הופעתך. וזה נכון גם למי שנקרא אזרח, לא? שבת שלום לכל עם ישראל באשר הוא.